שיפור מערכת קירור של מפעל מזון


באמבט. היתרון הגדול של המערכת המשנית הוא באפשרות להפעיל את המערכת בלילה. מפעלים גדולים משלמים את חשבון החשמל לפי תעריף תעו"ז של חברת החשמל. לפי תעריף תעו"ז מחיר החשמל בלילה זול בצורה משמעותית ממחירו בשעות השיא. החסרון העיקרי של מערכת זו נעוץ בהיותה מערכת קטנה ובעלת זמן תגובה ארוך.לכן מערכת זו לא יכולה לשמש כמערכת ראשית למפעל.
:ספקי מים קרים
מתקן "איאקס" - מערכת העובדת על עיקרון של "מחזור דחיסת אדים". הספק-100 טון קירור לשעה .
מתקן "קרייר"- העובד על עיקרון של "מחזור דחיסת אדים". הספק-50 טון קירור לשעה.
מתקן מחליף חום פלטות (מצנן אמוניה). זהו "מחזור דחיסת אדים" העובד עם גז אמוניה הספקו 100 טון קירור לשעה.
השימוש בשני המתקנים הראשונים יקר בגלל כמה סיבות:
1) אין אגירת אנרגיה(בניגוד להסברים על מערכת נוספת בהמשך)-שימוש בחשמל כל הזמן,כולל שעות הפסגה.
2) קירור המתקנים נעשה על ידי מים קרים – עומס נוסף על מתקנים עצמם.
3) כל תקלה מטופלת על ידי טכנאי חברת היצרן- לוקח הרבה זמן.
5) תחזוקה יקרה.
6) עבודה בלחצים גבוהים-צריכה מוגברת של חשמל.
למרות החסרונות והעלויות הגבוהות ,המתקנים מאוד נוחים להרכבה בשטח ונכנסים לעבודה מיידית.

מתקן אגירת קרח בהספק מקסימאלי 126 טון קירור לשעה צורך ממערכת מדחסים 100 כוחות סוס עבור כל 60 טון קירור לשעה.
יתרונות המערכת:
1) שימוש במדחסים עם כמה דרגות המונעים על ידי מנועים גדולים-קירור אוויר.
2) תחזוקה יחסית זולה.
3) קבלת מים בטמפרטורה הקרובה לאפס מעלות.
4) אגירת קרח בעיקר בלילה כאשר מחיר החשמל יורד פי 3 ביחס למחירו בפסגה.
חסרונות המערכת:
1) מערכת יחסית קטנה.
2) לוקח זמן לצבור קרח לכן הכניסה לעבודה לא מיידית.
שני חסרונות אלו מונעים מהמערכת מלשמש כמערכת עיקרית במפעל. אבל עלה הרעיון לשלב בין שתי המערכות בעזרת מחליף חום. בזאת נוכל להשיג כמה מטרות :
1) גיבוי למערכת הראשית (סיבה עיקרית).
2) הורדת טמפרטורת המים במערכת הראשית.
3) שימוש באנרגיה (קרח) האגורה בלילה( שעות גבע ושפל), כך נפחית שימוש בחשמל היקר בשעות הפסגה.
מערכת "מים קרים" ורכיביה
ספקי מים קרים:
1) מתקן "איאקס" - מערכת העובדת על עיקרון של "מחזור דחיסת אדים".הספק-100 טון קירור לשעה.משאבת הזנה-משאבה צנטריפוגלית המספקת כ-50 טון מים לשעה.
2) מתקן "קרייר"- העובד על עיקרון של "מחזור דחיסת אדים".הספק-50 טון קירור לשעה. משאבת הזנה-משאבה צנטריפוגלית המספקת כ-30 טון מים לשעה.
3) מתקן מחליף חום פלטות (מצנן אמוניה). הספק-100 טון קירור לשעה. משאבת הזנה-משאבה צנטריפוגלית המספקת כ-50 טון מים לשעה.
הצרכנים:
עיקרון העבודה של המערכת
הרכיב המקשר בין ספקי המים הקרים לבין הצרכנים זאת בריכת
מים. הבריכה מחולקת לשני חצאים עד שליש הגובה, באופן כללי הבריכה עובדת על ממוצע טמפרטורות
לצורך ההסבר נשתמש בתיאור סכמאטי ונניח שהבריכה מחולקת לשניים פיזית-במציאות זאת אותה הבריכה עם טמפ' ממוצעת.
ספקי המים הקרים האלה מסוגלים לתת מים בטמפרטורה מינימאלית של 7 מעלות.
טמפרטורת המים שעברו דרך הצרכנים מגיעה ל- 15-16מעלות.
שני הנתונים האלה דינאמיים ותלויים בכמה גורמים:
1) טמפרטורת הסביבה-למרות הבידוד קיימת התופעה של מעבר
הרכיב העיקרי של המערכת היא בריכת אגירת קרח. הבריכה מחולקת ל-5 תאים.
פירוט טכני של תא בודד:
התא כולל קבוצה של 7 פלטות (תא מס' 5 כפול בגודל) לאגירת קרח, (דרך הפלטות זורם גז אמוניה). גודל הפלטה: 1.25*3 מטר-עובי קרח נדרש כ-40-50 מ"מ.
:תפוקת המערכת
כל פלטה - 3 טון קירור.כל תא: 3 * 7 --> 21 טון קירור לשעה (תא מס' 5 - 3 * 14 --> 42 טון קירור לשעה).
.כל המערכת – 126 טון קירור
מבט על (4 תאים)
מבט פנים(2 תאים)
הצרכנים:
1) מיץ מהסחיטה- מחליף חום.
2) "צנטריפוגה".
3) קו אריזה "קפואים".
4) מחליף חום " APV".
בנוסף לצרכנים קיים קו נוסף-"קו עוקף צרכנים". כאשר עובד צרכן בודד, הוא לא מסוגל לקלוט את כל המים שהמשאבה מספקת. לכן נוצר לחץ גבוה בקו שגורם לפתיחה של ברז מפוקד המפנה את עודפי המים לקו העוקף.ברז זה נפתח גם בתחילת העבודה בכדי למנוע היווצרות לחצים גבוהים, או מצב של חוסר תאום בין הברזים השונים.
לעומת המערכת הקודמת, במערכת "אגירת הקרח" אין משאבת הזנה נפרדת לכל צרכן, במערכת זו קיימת משאבה צנטריפוגלית אחת שמפעילה את כל מחזור הקירור. כל צרכן מחובר למערכת עם ברז מפוקד שנפתח לפי דרישת הקירור של אותו הצרכן.
נתוני המשאבה
עיקרון העבודה של המערכת
במערכת הקודמת ראינו שהבריכה מחולקת לשני חצאים, מים קרים ומים חמים, לעומת זאת במערכת "אגירת קרח" המים החמים שחוזרים מהצרכנים נכנסים לתוך הבריכה דרך הממטרות הממוקמות בחלקה העליון של הבריכה, (שירטוט של מבט פנים של שני תאים). תוך כדי המגע עם הקרח הנצבר על הפלטות המים מתקררים ויורדים לתחתית הבריכה בה ממוקמת משאבת ההוצאה.
נפצל את הבעיה לשניים:
גיבוי המערכת "מים קרים":
נוכל להוסיף כמה יחידות של צ'ילרים,כמו "איקס" או "קרייר"
יתרונות של הצ'ילרים כגיבוי:
· המערכת כיחידה אחת שמוכנה מיידית לעבודה.
· התקנת המערכת מהירה ופשוטה.
חסרונות של הצ'ילרים כגיבוי:
· השקעה גדולה במערכת שמופעלת לעיתים רחוקות.
· תחזוקת המערכת יקרה.
· אין אגירת אנרגיה- שימוש בחשמל גם בשעת שיא.
הורדת הטמפ' של מערכת הקירור:
המגבלה העיקרית בטמפ' הקירור של המערכת היא קפיאת המים וגם הגדלת הנפח של המים בטמפ' השואפת לאפס מעלות, לכן ננסה להוריד את נקודת הקיפאון של המים.
גליקול-חומר שומני (כמו מלח) בריכוז של 30% מוריד את נקודת הקיפאון של המים ל- °5- . אבל באותו זמן אנחנו מקבלים הרבה אפקטים שליליים:
· התפוקה של המערכת יורדת באותו אחוז כמו ריכוז הגליקול בגלל הלחצים הנמוכים.
· הטיפול במערכת מסובך.
· בקרה קפדנית-חובה לשמור על אחוז קבוע של גליקול ,אחרת קיימת סכנת
פיצוץ המערכת.
עקב כל החסרונות והבעיות שהוזכרו מעלה ועקב הסיבה שכבר קיימת מערכת שלא מנוצלת במלוא כוחה, (מערכת "אגירת קרח"), המפעל לא מעוניין להשקיע כספים ומשאבים נוספים. לכן הוחלט להמשיך עם הרעיון של שילוב בין
מחליף חום בצורה של תרמיל וצינורות עם זרימה מקבילה
מחליף חום בצורה של תרמיל וצינורות עם זרימה משולבת
מחליף חום פלטות
למחליף חום פלטות כמה יתרונות בולטים:
1) בעל נפח ומשקל קטנים יחסית למחליפי חום מסוג צינורות בעלי ביצועים זהים.
2) מידות קטנות מהוות הורדת הוצאות עבור חומר גלם לבניית המחליף חום, (נירוסטה,טיטניום וכ"ו).
3) פשטות פירוק והרכבה מקלים על תהליכי ניקיון והחזרת המתקן לעבודה.
4) זרימה טורבולנטית בין הפלטות מקטינה אפשרות היווצרות סתימות והצטברות משקעים בין הפלטות.
5) פלטות עם גיאומטריות שונות מאפשרות להגיע למעבר חום מדויק לפי הדרישות של המערכת.
6) מספר פלטות בתוך השבלונה ניתן להוספה או הורדה הדבר מאפשר לעבוד בתנאים שונים ועבור דרישות שונות.
על סמך כל היתרונות האלו וגם העובדה שלמפעל ניסיון רב עם מחליפי חום מסוג זה, הוחלט לפתח את הפרויקט על בסיס מחליף חום פלטות.בהמשך נוודא שהבחירה היתה נכונה על סמך תכנון מפורט והצעות מחיר.
בעזרת התיאורים סכמאטיים נוכל לראות פתרונות אפשריים להכנסת מחליף החום.
אפשרות מס' 1
הרכיבים הדרושים לביצוע הפרויקט:
1. מחליף חום.
2. משאבת הזנה של "מים קרים".
3. ברז מפוקד להזנה של "מי קרח".
4. צנרת פלסטיק מבודדת ( ˝4).
5. מדי טמפ'.
6. מערכת בקרה (על ידי מהנדסי המפעל).
אפשרות מס' 2
באלטרנטיבה הזאת ננסה לצמצם את מספר הרכיבים הדרושים בעזרת השימוש ברכיבים הקיימים במערכות העובדות. ישנה אפשרות להשתמש באחד הצרכנים של מערכת "מים קרים", זהו מחליף חום המהווה עזרה למערכת המקבילה. הסיבה לבחירה בצרכן הספיציפי הזה הן:מ
1) משאבת ההזנה שלו הכי חזקה בין כל הצרכנים.
2) מיקומו הפיזי של הצרכן הזה מאפשר לחסוך בצנרת, כי הוא נמצא
קרוב יחסית למערכת "אגירת קרח".
לכן לטובת ההסבר אני מפריד את מחליף החום מכלל הצרכנים:
הרכיבים הדרושים לביצוע הפרויקט:
1. מחליף חום .
2. ברז מפוקד להזנה של "מי קרח".
3. צנרת פלסטיק מבודדת ( ˝4).
4. מדי טמפ'.
5. מערכת בקרה (על ידי מהנדסי המפעל).
ניתן לראות שתי האפשרויות מאוד דומות אבל נעדיף את האפשרות מס' 2 בגלל כמה סיבות:
· חיסכון במספר הרכיבים הדרושים לביצוע הפרויקט- שימוש במשאבת ההזנה של אחד הצרכנים הקיימים.
· חיסכון בצנרת – נצטרך להוסיף רק קו שיוביל את מי קרח למחליף חום וחזרה לבריכת קרח וקו קצר שיחבר בין מחליפי החום.
· פשטות העבודה עקב הכנסת מספר מצומצם של רכיבים.
· הפחתה של שעות העבודה בזמן בנית המערכת.
כל אלה גורמים להוזלת הפרויקט וזאת הסיבה העיקרית לבחירה באפשרות מס' 2.